הרצאות     /     אודות     /     המלצות

פקס:

04-6549535

אימון אישי ממוקד לאוכלוסייה עם הפרעות קשב וריכוז

מהו האימון ומהם מקורותיו?

ADHD – הפרעת קשב היא תופעה ביולוגית/נוירולוגית (שמקורה במוח), אשר פוגעת באיכות החיים של אלו הסובלים ממנה: קושי משמעותי בתפקוד בלמידה, בעבודה ובחיי המשפחה, בעיות בריאותיות, כלכליות וחברתיות.

אימון אישי (Coaching) הוא תהליך התערבותי שמטרתו העיקרית היא להביא את היחיד ל'מצב החיים וההצלחה' המתאימים לו ביותר; לסייע לו לממש את הפוטנציאל הגלום בו; ולסייע לו להתמודד עם אירועי החיים השונים. בסיס תיאורטי של האימון האישי לקוח מתחומי דעת שונים (ספורט, ניהול, פילוסופיה, פסיכולוגיה ועוד). האימון להפרעות קשב וריכוז שואב חלק ניכר מהבסיס התיאורטי והמעשי שלו על תחומי דעת נוספים: הפסיכולוגיה הקוגניטיבית התנהגותית (CBT); הפסיכולוגיה החיובית; לוגותראפיה; טיפול קצר מועד לפתרון בעיות (SFBT), פילוסופיית הקאיזן, המחקר עם הפלסטיות של המוח ועוד.

האימון האישי מאפשר לאנשים עם הפרעות קשב לרכוש כלים לניהול ההפרעה ולעקוף את  הלקויות. ובעיקר, השתלבות טובה יותר במסגרות החיים ושיפור רמת תפקוד, ההישגים, והתוצאות בחייהם. האימון האישי מיועד לילדים, נוער ומבוגרים המתמודדים עם סימפטומים של לקויות למידה ו/או הפרעת קשב. תהליך זה מתמקד בפיתוח ויישום אסטרטגיות להרגלי חשיבה והרגלי חיים וכלים יעילים ליישום.

האימון האישי הוא תהליך קצר מועד הנע בממוצע בין 15 ל – 20 מפגשים, המסתיימים כאשר היחיד מדווח על השגת מטרותיו ועל שיפור ניכר באופן התנהלותו. למרות שהתהליך איננו טיפול פסיכולוגי, אך מעצם העיסוק ביצירת שינויים חיוביים ובחשיבה חיובית, תוצר הלוואי הוא עליה בדימוי העצמי.

הקשיים של ילדים ומתבגרים שהאימון האישי נותן להם מענה: מחשבות שליליות אוטומטיות; קשיים בתהליכי למידה, ובתפקודים האקדמיים (דחיינות, למשל); בעיות התנהגות וקשיים בציות לחוקים; התפרצויות כעס ותוקפנות; בעיות חברתיות; קשיים בתכנון, בארגון ובניהול זמן; קשיים בוויסות מילולי ורגשי וקושי בגמישות מחשבתית; קשיים בגיוס מוטיבציה; בעיות עישון, סמים; בעיות בתעסוקה; בעיות בזוגיות וסיכון לגירושין; ועוד

מקורות המהווים בסיס לאימון:

  • תרפיה קוגניטיבית התנהגותית ( CBT – 'Cognitive Behavioral Therapy‘):

                                                                          ( Beck, 1991, 2005 )

ההנחה הבסיסית של אהרון בק (מפתח הגישה) הינה שקשיים פסיכולוגיים הינם תולדה של מחשבות אוטומטיות שליליות, הנחות יסוד של תפקוד לקוי וראיה שלילית של העצמי. המחשבות האוטומטיות מתחלקות לשלוש קטגוריות, המאפיינות אוכלוסיה עם ADHD,  ועל כן זכו להגדרה הטריאדה (המשולש) הקוגניטיבי: ראייה את עצמי ככישלון, ראייה את העולם כעוין ומדכא וראייה של העתיד כחסר תקווה.

מקור המחשבות האוטומטיות השליליות הוא בהטיות חשיבה, כגון התייחסות למאפיינים השליליים בלבד של מאורעות בחיים, תוך התעלמות מהמאפיינים החיוביים שלהם. המחשבות השליליות מחזקות בעיניי האדם המדוכא את הרלוונטיות של הטיות החשיבה, וכך נוצר מעגל שלילי שממשיך ומחזק את עצמו.

  • התיאוריה הקוגניטיבית חברתית (התיאוריה ההתנהגותית פרואקטיבית) (PBF – 'The Proactive Behavior Framework‘):                                              (Bandura, 1977 )

אלברט בנדורה טוען כי האדם הינו יצור חברתי, והאופן שבו הוא לומד, גדל ומתפתח מושפע מהסביבה החברתית בה הוא חי. תהליך הלמידה של האדם מושפע בראשונה מהסביבה- באמצעות תהליך החיברות (הכשרת הילד לחיים בחברה), רוכש האדם את ההתנהגויות ואת הערכים המקובלים בקבוצת ההשתייכות שלו. בנדורה טען שבסופו של דבר, רוב ההתנהגויות שאנחנו מציגים נרכשות דרך ההשפעה הזו: אנו מחקים את התנהגותם של אנשים אחרים מסביבנו לאחר שנוכחנו לדעת כי הן מובילות לתוצאות חיוביות. את אותם אנשים שבהם אנו צופים ומהם אנו לומדים, כינה בנדורה מודלים. כולנו נעזרים בחיינו במודלים כדי ללמוד, וכולנו מהווים מודלים עבור אנשים אחרים. בנדורה טען כי רכישת התנהגות מתבצעת באמצעות ארבעה אופנים, כל אחד מהם הכרחי לתהליך הלמידה.

כאמור, אחת הטענות המשמעותיות ביותר שטען בנדורה הייתה כי בני האדם אינם רק מגיבים לסביבתם, אלא שיש להם שליטה אקטיבית על ההתנהגות שלהם, ועל ההשפעה שלה על הסביבה. ויסות עצמי הוא הכינוי של בנדורה לחיזוקים החיוביים והשליליים שהאדם נותן לעצמו על התנהגותו, והוא גורם חשוב בעיצוב האישיות. יעילות עצמית היא האופן שבו תופסים בני האדם את היכולת שלהם להוציא לפועל את ההתנהגויות הנכונות לסיטואציה או למשימה ספציפית.

  • תרפיה קצרת מועד ממוקדת פתרונות ((SFBT – 'Solution-Focused Brief Therapy‘:

                                        (de-Shazer & Berg, 1997;   de-Shazer, 2005 )

גישה קצרה ממוקדת בפתרונות במקום להתמקד בבעיות. מפתחי הגישה למדו שבמקום שבו קיימת בעיה, הרבה מטפלים מקצועיים השקיעו זמן רב בחשיבה, דיבור, וניתוח הבעיות, אך הסבל נמשך ונמשך. בעיסוק בבעיות השקיעו זמן ממושך, אנרגיות רבות והרבה מאד משאבים, במקום לחשוב על השאלה מה עשוי לעזור למצוא פתרון אשר יוביל לתוצאה ריאלית, לשחרור והרגעה מהר ככל האפשר.

דה-שזר וברג גילו שהבעיות אינן מתרחשות כל הזמן, אפילו לגבי הבעיות הכרוניות והממושכות ביותר, יש תקופות בהן הבעיות כלל לא קורות, או שהן קורות בתדירות נמוכה יותר. כאשר החוקרים והמטופלים למדו את המצבים שבהם הבעיות פחותות ואפילו נעדרות, הם גילו שהאנשים בתקופות אלו עושים הרבה דברים חיוביים שהם אינם ערים להם. כאשר הביאו את ההצלחות הקטנות למודעות של האנשים וחזרו על ההצלחות, המטופלים הצליחו לשפר את חייהם והפכו בטוחים יותר לגבי עצמם.

התנסות בהצלחות קטנות מאפשרת לאנשים לחוות תקווה ביחס לעצמם וביחס לחייהם. תקווה גורמת לאנשים לרצות ליצור חיים טובים יותר לעצמם ולמשפחותיהם. הם מעוררים תקווה לגבי עתידם ושואפים להשיג יותר בחייהם.

הפתרונות, שבהם עוסקים במהלך הטיפול, הם פתרונות המופיעים מעת לעת ומצויים בתוכיי המטופלים, חזרה על התנהגויות מצליחות קלה יותר מאשר למידה של סט חדש לחלוטין של פתרונות שהצליחו עבור מישהו אחר. מכיוון שהתהליך דורש מאמץ קטן יותר, אנשים מוכנים יותר לחזור על ההצלחות שלהם וליצור שינוי.

  • פסיכולוגיה חיובית ((Positive Psychology   :                          ( ( Seligman, Martin, 2002

הפסיכולוגיה החיובית עוסקת בחקר ההיבטים החיוביים של התנהגות האדם – כלומר: חיפוש אחר העוצמות, הכישורים והערכים החיוביים שלו  ויישומם בחיי היומיום, מתוך מטרה להגדיל את תפיסת הרווחה שלו ושביעות רצונו ואושרו, וכן על מנת למנוע תחלואים פסיכולוגיים.

סליגמן מצא במחקרו שכאשר מקנים לילדים צעירים מיומנויות חשיבה חיובית, ומלמדים אותם לפעול מתוך אופטימיות, שיעור הדיכאון בגיל ההתבגרות ירד ב-50%. זהו ממצא חשוב, שכן הוא נוטע תקווה לכך שאכן גם בידי הפסיכולוגיה קיימים כלים מניעתיים (בן שחר, 2008; סליגמן, 2005).

  • פילוסופיית הקאיזן :                                                                                                 (מאורר, 2005)

"מסע בין אלף קילומטרים חייב להתחיל בצעד אח"ד  (לאו טסה)

פילוסופית הקאיזן מדברת על התקדמות בצעדים קטנים בסביבה בטוחה ולא מאיימת, לקראת שיפור ושינוי יציבים שיאריכו ימים. מדובר בשינויים קטנים כל כך, עד שלא ניתן להיכשל בהם. יחד עם זאת יש להם היכולת לעצב בהדרגה את ההתנהגות עד לשינוי המיוחל. 

הפחד משינוי, קשור קשר הדוק במבנה המוח ואופן פעולתו. 

  • לוגותרפיה (ויקטור פרנקל),

פרנקל טען, כי המפתח לגישה חיובית לחיים הינו המודעות כי יש לחיים משמעות בכל הנסיבות וכי בידיו של האדם למצוא את המשמעות לחיו. ביכולתו להתגבר על חולי ומכות גורל אם ימצא משמעות לקיומו. תפיסת הלוגותרפיה מכוונת את היחיד להבדיל בין שתי נסיבות מנוגדות : אלה של הגורל שאין בידיו לשנותן ואלה של חופש אשר יש בידיו לשנותן. המשמעות של מצב בלתי ניתן לשינוי טמונה בחופש, לא בחופש לשנות את הבלתי ניתן אלא בחופש לשנות את עמדתו כלפיו, ובידיו למצוא עמדה בעלת משמעות כלפי דבר מה חסר פשר.

כך אין מתעלמים מהשלילי אלא מכוונים אותו לחיובי. אם הדבר כבר קרה , העמדה של היחיד כלפי הדבר היא המשמעותית. העקרונות המנחים מאפשרים להפסיק להתייחס אל העצמי כאל קרבן ולהפוך להיות אדם בעל שליטה: תמיד יש אפשרויות נוספות; דפוסי התנהגות ניתנים לשינוי; יש לחיים משמעות בכל הנסיבות בכל מצב עשוי להיות משהו חיובי; אפשר למצוא הזדמנויות אפילו בטעויות , כישלונות, חולי, אבדות שאין להשיבן; תשומת הלב מופנית למטרות, משימות, ערכים, חופש בחירה ואחריות, ההתמקדות מוסטת מהדלתות הסגורות לפתוחות.

  • המחקר על הפלסטיות של המוח:                                                                        (נורמן דויג', 2009)

מדען המוח מייקל מירזניק טען שבטיפול במחלות, אפילו במחלות חמורות כמו סכיזופרניה, תרגילי מוח עשויים לעזור באופן משמעותי; שהפלסטיות של המוח מתקיימת מיום שאדם נולד ועד שהוא מת; וששיפור של ממש בתפקוד הקוגניטיבי – באופן שבו אנו לומדים, חושבים תופסים וזוכרים – אפשרי אפילו כשמדובר באנשים קשישים. מירזניק טוען שבתנאים הנכונים, לימוד ותרגול של מיומנות חדשה עשויים לחולל שינויים בחיבורים שבין תאי העצב במפות המוח.

תרגולים לדוגמה המייצרים שינויים: תשומת לב אמיתית המייצרת שינויים פלסטיים לטווח ארוך, למידת מיומנויות חדשות, אימון למחשבות, תהליכי למידה ועוד.

מקורות:

בן שחר, ט'. (2008). באושר ובאושר. תל-אביב: מטר.

דוידג', נ' . (2009). המוח הגמיש – סיפורים מקו החזית של חקר המוח. ירושלים: הוצאת כתר.

מאורר, ר'. (2005). דרך הקאיזן – צעד קטן לשינוי גדול.

סליגמן, מ', א', פ', (2005). אושר אמיתי. בן שמן: מודן.

פרנקל, ו'. (1970) מבוא ללוגותיראפיה: האדם מחפש משמעות: ממחנות המוות אל אקסיסטנציאליזם. תל אביב: דביר.

פרנקל, ו'. (1982). הזעקה הלא נשמעת למשמעות: הפסיכותרפיה וההומניזם. ירושלים: דביר.

פרנקל, ו'. (1985). השאיפה למשמעות. ירושלים: דביר.

Bandura, A. (1986). Social Foundations of Thought and Action: A Social Cognitive Theory.

        Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall.   

Bandura, A. (1993). Perceived Self-Efficacy in cognitive development and functioning.

        Educational Psychologist, 28(2), 117 – 148.

Bandura A. (1997). Self-Efficacy: The Exercise of Control. New-York: W. F. Freeman and

        Company.

Bandura A. (2001). Social cognitive theory: An agentic perspective. Annual Review of

        Psychology, 52, 1 – 26.

Beck, A. T. (1991). Cognitive therapy: A 30-year retrospective. American Psychologist,

        46(4), 368 – 375.

Beck, A. T. (2005). The current State of cognitive therapy: A 40-year retrospective. Arc 

        Gen Psychiatry, 62, 953 – 959.

de Shazer, Steve (2005). More than Miracles: the State of the Art of Solution-focused Therapy. Binghamton, NY: Haworth Press.

יש לכם מה לומר? נשמח לקבל את תגובתכם.
כל תגובה עוברת בדיקה וסינון במערכת ותאושר רק לאחר בדיקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תוכן עניינים
מאמרים אחרונים
אימון שווה שינוי. נביטה וצמיחה מחדש
בוגרים
זיוה שגיא

מהו אימון אישי המתמקד בהפרעת קשב?

אימון אישי להפרעות קשב כתבה: ד"ר זיוה שגיא אימון אישי הוא תפיסה ופרקטיקה ההולכות ומתפתחות ברחבי העולם. האימון תופס תאוצה ועושה לו תומכים ומאמינים רבים.

קרא עוד...
דילוג לתוכן